גוף הוא מקבל גדול נוסף.

הנשמה נכנסת לחיים גופניים.

מזון נכנס.

אור נכנס לעיניים.

קול נכנס לאוזניים.

מגע נכנס לעור.

הגוף מעכל את העולם.

ואז הגוף פועל.

בכך הגילום בגוף נעשה מלכותי עמוקות.

הגוף אינו רק בית כלאה של הנשמה.

החסידות אינה יכולה לקבל זאת כסיפור הסופי, שכן המצוות מחייבות גוף.

נשמה בלא גוף אינה יכולה להניח תפילין גשמיות.

אינה יכולה לתת מטבע גשמית.

אינה יכולה לאכול מצה.

אינה יכולה לרקוד בשמחת תורה.

אינה יכולה להדליק נרות.

אינה יכולה לבנות סוכה.

אינה יכולה לחבק אדם אחר.

הגוף מקבל כוונה רוחנית והופך אותה למעשה.

שוב:

הקבלה נעשית התגלות.