מלכות

מקורות

כל מובאה עברית וארמית שהמסה מצטטת, בסדר הופעתה, עם הציון שהמסה עצמה נותנת. מפתח זה נוצר מן הטקסט — אינו מוסיף עליו דבר.

46 מקורות


לית לה מגרמה כלום

Leis lah m'garmah klum.

״לית לה מגרמה כלום.״

בפרק: לית לה מגרמה כלום

לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה

״לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ; לך ה׳ הממלכה״ (דברי הימים א׳ כ״ט:י״א).

בפרק: ״לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה״

לְךָ

״לך.״

בפרק: ״לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה״

לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו

״לבלתי רום לבבו מאחיו״ (דברים י״ז:כ׳).

בפרק: ״לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה״

מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה

״מלכות פה, תורה שבעל פה קרינן לה.״

בפרק: ״מלכות פה״: עיון מחודש בפה

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

״שמע ישראל.״

בפרק: ״מלכות פה״: עיון מחודש בפה

ה׳ אֱלֹקֵינוּ ה׳ אֶחָד.

בפרק: ״מלכות פה״: עיון מחודש בפה

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ

״אֲדֹנָי שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך״ (תהילים נ״א:י״ז).

בפרק: ״מלכות פה״: עיון מחודש בפה

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע... רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

״קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה״ (ירמיהו ל״א:י״ד).

בפרק: הלבנה עושה יותר מלהחזיר אור

וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם

״ושבו בנים לגבולם״ (ירמיהו ל״א:ט״ז).

בפרק: הלבנה עושה יותר מלהחזיר אור

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ (שמות כ״ה:ח׳).

בפרק: מלכות והשכינה: הנוכחות המסרבת לעזוב

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ

״בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.״

בפרק: הארץ יודעת סוד שהשמים אינם יודעים

סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

״סוף מעשה במחשבה תחילה.״

בפרק: ״סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה״

נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן

״נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.״

בפרק: ״נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן״: הסוף נוגע בהתחלה

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה

״לכה דודי לקראת כלה.״

בפרק: שבת: המלכה המקבלת את השבוע

בּוֹאִי כַלָּה

״בואי כלה.״

בפרק: שבת: המלכה המקבלת את השבוע

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳

״ממעמקים קראתיך ה׳״ (תהילים ק״ל:א׳).

בפרק: דוד המלך: המלך שהוא תפילה

גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי

״גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי״ (תהילים כ״ג:ד׳).

בפרק: דוד המלך: המלך שהוא תפילה

וַאֲנִי תְפִלָּה

״ואני תפילה״ (תהילים ק״ט:ד׳).

בפרק: דוד המלך: המלך שהוא תפילה

כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ

״כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה״ (בראשית כ״א:י״ב).

בפרק: שרה: מלכות שומעת את שאין עוד לראותו

עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי

״עמך עמי ואלוקיך אלוקי״ (רות א׳:ט״ז).

בפרק: רות: הכלי הריק בשורש הכסא

וַיְהִי דְבַר ה׳

״ויהי דבר ה׳...״

בפרק: מדוע ״לית לה מגרמה כלום״ הוא היפוכה של השתיקה

לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה.

בפרק: הסכנה הגדולה: הכסא המכתיר את עצמו

הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה

״הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה״ (מלכים א׳ ח׳:כ״ז).

בפרק: בית המקדש: מלכות שנעשתה בניין

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם

״ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום״ (דברים ד׳:ד׳).

בפרק: מלכות כנוכחות במקום ריחוק

כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

״כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים״ (ישעיהו י״א:ט׳).

בפרק: משיח: מלכות מגיעה לבגרותה

וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

״והיה ה׳ למלך על כל הארץ; ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״ (זכריה י״ד:ט׳).

בפרק: ה׳ אחד ושמו אחד

אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם

בפרק: ראש השנה: מלכות מתעוררת מלמטה

נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר

״נקבה תסובב גבר״ (ירמיהו ל״א:כ״א).

בפרק: מלכות ו״נקבה תסובב גבר״

וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד

״והיו לבשר אחד״ (בראשית ב׳:כ״ד).

בפרק: שתי שלמויות ריבוניות

פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ

״פתוח תפתח את ידך״ (דברים ט״ו:ח׳).

בפרק: מלכות והעוני: מה התורה הזאת יכולה לומר ומה לא

כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

״כל אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע״ (שמות כ״ד:ז׳).

בפרק: תורת האמן

וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל

״ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל״ (ישעיהו י״א:י״ב).

בפרק: כנסת ישראל: המקבלת הגדולה

וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת

״ואמונתך בלילות״ (תהילים צ״ב:ג׳).

בפרק: מלכות ואמונה

יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ

״יאר ה׳ פניו אליך.״

בפרק: מלכות כפנים המופנות אל העולם

יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ

״ישא ה׳ פניו אליך״ (במדבר ו׳:כ״ה-כ״ו).

בפרק: מלכות כפנים המופנות אל העולם

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא

״לא בשמים היא״ (דברים ל׳:י״ב).

בפרק: מלכות אינה רק מספרת את הסיפור. היא נותנת לסיפור לדבר

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

״כמים לים מכסים.״

בפרק: העתיד אינו עוד אור. הוא עוד יכולת

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ.

בפרק: מלכות ותשובה: השבת העצמי אל מקורו

טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳

״טעמו וראו כי טוב ה׳״ (תהילים ל״ד:ט׳).

בפרק: כשהכסא עולה מבפנים

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם

״ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם״ (תהילים קמ״ט:ב׳).

בפרק: מלכות ושמחה

לית לה מגרמה כלום

״לית לה מגרמה כלום.״

בפרק: המשמעות העמוקה ביותר של ״לית לה מגרמה כלום״

נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.

בפרק: המעגל נסגר

וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ

״והיה ה׳ למלך על כל הארץ.״

בפרק: ואז נעשה הכסא עולם

לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה.

הממלכה שלך היא.

בפרק: דברהּ האחרון של מלכות

ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

בפרק: דברהּ האחרון של מלכות