חלק VI — השיבהפרק 46 מתוך 74
ההבדל שבין אור לדירה
ההבחנה הזאת ראויה להתבוננות משלה.
אור יכול להישאר בלתי אישי.
החמה מאירה בית כלא ואולם חתונות בלא העדפה.
דירה היא יחסית.
מישהו חי שם.
חפצים רוכשים משמעות מכוח השייכות.
הכיסא אינו רק חומר; הוא המקום שאביך תמיד ישב בו.
הכוס אינה רק חרס; היא הייתה של סבתך.
החדר נושא זיכרון.
דירה מכילה היסטוריה.
לכן מלכות שייכת לסיפור.
אין סוף אינו זקוק לביוגרפיה.
הבריאה זקוקה.
האינסופי הוא מעבר לזמן.
דירה מלאה רגעים.
התכלית האלוקית מפליאה אפוא: הנצחי חפץ להיוודע בתוך הקיום הזמני בלא לחדול מהיותו נצחי.
מלכות היא הדרך שבה הנצח קונה לו חדר.