זיוף אחר מופיע כשגילויו המחודש של היחס משמש להמסת המבנה.

אם מלכות היא נוכחות, אולי אין עוד חשיבות לכללים.

אם הלב מתעורר, אולי ההלכה מיושנת.

אם הפנימיות קדושה, אולי הגבולות אינם אלא שרידים של תודעה קודמת.

הדבר עולה בקנה אחד עם התורה עמוקות.

בית מחייב קירות.

נישואין מחייבים ברית.

שבת מחייבת גבולות.

בית מקדש מחייב מידות.

מוזיקה מחייבת מרווחים.

שפה מחייבת דקדוק.

אף הרחם עצמו מוגדר בגבולות ביולוגיים יוצאי דופן.

אין כל סתירה בין עומק יחסי ובין מבנה.

יש רק שאלה למה המבנה משמש.

קיר הנבנה רק כדי להציג כוח נעשה כלא.

קיר סביב בית מגן על אינטימיות.

גבורה יכולה להוציא.

גבורה יכולה לשמור.

מלכות אינה מבטלת גבורה.

היא מלמדת את גבורה על מה היא שומרת.

המבנה קיים לשם המגורים.

הבית זקוק לקירות.

הקירות זקוקים לבית.

זה שיווי משקל.