לשון ״אין לה כלום״ עלולה להיעשות אכזרית אם מטפלים בה בלא שיקול דעת של תורה.

אם לאדם אחר חסר מזון, התשובה היא מזון.

אם אין ביכולתו לשלם שכר דירה, המטפיזיקה אינה משלמת את שכר הדירה.

צדקה קודמת.

התורה המיסטית עוסקת בבעלות לפני הקב״ה, לא באידיאליזציה של מחסור.

החוויה עשויה להיות מבעיתה.

אך לעתים, מתחת לכאב, נעשית אפשרית שאלה אחרת:

אם הדברים האלה מעולם לא היו מקורי, מי אני כשהם ניטלים?

מלכות אינה משיבה ״אף אחד״.

היא משיבה:

כלי של תכלית אלוקית, שמציאותו העמוקה ביותר מעולם לא נבראה בידי רכוש.

הדבר יכול לשחרר בלא להעמיד פנים שאובדן אינו כואב.

היעדר כלום אינו קדוש משום שהאין טוב.

הוא נעשה רב־עוצמה רוחנית כשהמקום שהתרוקן נעשה מקום פנוי.