מלכות ושכינה קשורות זו בזו עמוקות בקבלה, אך מסגרת חוה קדמונה מבחינה הבחנה חשובה. חוה קדמונה אינה סתם שם נוסף לשכינה או למלכות. בתוך הארכיטקטורה שהיא מציעה, חוה קדמונה היא התצורה היחסית הקדמונית בשלמותה; השכינה היא לבושה התחתון, המזוהה עם מלכות דאצילות בשעה שהנוכחות האלוקית נעשית ראויה למגורים בתוך התודעה הנבראת.

הבחנה זו מאפשרת לנו לומר דבר רב־עוצמה על מלכות מבלי לנפח את מלכות למערכת כולה.

המילה שכינה באה מלשון דירה, שוכן. התורה אומרת על אודות המשכן:

החסידות מעירה תכופות על הלשון ״בתוכם״ ולא סתם ״בתוכו״. הדירה האלוקית אינה מוגבלת לבניין. המשכן מגלה דגם שבו החומר הגשמי יכול להיעשות מכניס אורחים לקדושה.

הדרשה הנלמדת במרכזה בפרק ל״ו בתניא אומרת שנתאווה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים.

לפיכך אומר טקסט חוה קדמונה שהמקבל נושא את תכלית הבריאה, שכן השמים יכולים להאיר, אך הארץ מוציאה. המקום הנמוך ביותר עושה דבר מה במה שמגיע אליו.

היא חייבת להגיע אל שולחנות, גופים, ממון, מטבחים, חדרי שינה, מזון, חוזים, אבל, עבודה, ילדים, בדידות, קהילה, תשוקה, מחלוקת וזמן.