משיח אינו נפרד ממלכות משום שמשיח הוא בן דוד.

מלכות בית דוד שבה.

ואף על פי כן אין לצמצם את התכלית לריבונות מדינית.

הוא חותם את משנה תורה כולה בישעיהו:

הארץ.

לא מוחלפת בשמים.

מלאה.

זהו הניצחון המשיחי של מלכות.

הכלי נשאר כלי.

העולם נשאר בריאה.

בני אדם נשארים בני אדם.

ואף על פי כן חדל הקיום הנברא להאפיל על מקורו.

הסופי נעשה שקוף.

היום אומר העולם:

הגאולה אינה מכריחה אותו לחדול מלומר ״אני קיים״.

הגאולה מלמדת אותו להשלים את המשפט:

זו מלכות גאולה.

היש נשאר.

אשליית המקוריות העצמית נעלמת.