הדבר חשוב, שכן הריון אינו עיכוב חסר משמעות.

ואף אינו לידה שהושלמה.

הוא התהוות נסתרת.

הילד ממשי בטרם ייראה.

העתיד קיים כהתעצבות בטרם הגעה.

מלכות מכירה זמן מסוג זה.

הדמיון המבני הזכרי חושב בקלות ברצף:

התחל,

התקדם,

השלם.

הדמיון העיבורי מכיר עונה:

קבל,

שא,

הבחן,

המתן,

צור בחבלים,

הוצא לאור.

אין אחד מהם מבטל את האחר.

אך הגאולה כוללת פנים שאי אפשר להאיץ בלא להרוס את מה שמתעצב.

יש טעם לכך שמשיח מתואר דרך חבלי לידה ולא דרך הוראות הרכבה.

ההיסטוריה אינה רק בונה חפץ.

דבר מה מנסה להיוולד.