כאן מכניסה מסגרת חוה קדמונה תיקון מהותי לאי־הבנה אפשרית של הסמליות הקבלית.

אם מלכות היא נקבית, אפשר להניח ש״נקבי״ פירושו פשוט המקבל התחתון. חוה קדמונה דוחה את הצמצום הזה. במסגרתה, הכיוון הנשי אינו מלכות לבדה; הוא תצורה שלמה של אותן ספירות עצמן, מכתר ועד מלכות. לשונה התורנית אומרת במפורש ששורש הנשי אינו מתחיל במלכות, ושהשכינה היא לבוש תחתון ולא כלל חוה קדמונה.

מלכות נקבית משום שלמטה נעשה כיוון הקבלה נראה במלואו כדירה.

הצעת חוה קדמונה היא במקום זאת שהקבלה נוכחת בכל התצורה כולה ונעשית מפורשת בכיוון מסוים. יש חכמה מקבלת, בינה מקבלת, דעת מקבלת, חסד המתאים את עצמו למקבל, גבורה השומרת על היחס, תפארת המשלבת סתירה חיה, נצח הנשאר, הוד המשיב, יסוד המעבר, ומלכות השוכנת.

ומשום ששתי התצורות חיות בכל נשמה, אין להצמצם תורה זו לגברים מול נשים. המסגרת עצמה מזהירה מפני כך. כל אדם חייב ללמוד כיצד לתת וכיצד לקבל, כיצד להגדיר וכיצד להקשיר, כיצד לצוות על עצמו וכיצד להקשיב, כיצד לבנות וכיצד לדור.