כל דימוי שב — לבנה, אדמה, בית, אות, אור, כתר, מעגל — ואין אחד מהם נאבק על המסגרת.
וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ
״והיה ה׳ למלך על כל הארץ״ (זכריה י״ד:ט׳).
העתיד אינו עוד אור. הוא עוד יכולת להכיל אותו. הארץ אינה נעלמת אל תוך השמים; הארץ נעשית שקופה לְמי שממנו הווייתה מתקבלת תמיד.
חלק VII — הכתרפרק 68 מתוך 74
מלכות של תור הזהב
תור זהב אמיתי אינו יכול להיות מוגדר רק באירועים מרהיבים.
מסגרת חוה קדמונה עצמה עומדת על כך שחזונה של ימות המשיח חייב לנחות בתודעה ובגילום בגוף ולא להישאר מדע בדיוני.
אם כן, כיצד תיראה מלכות בבשלותה?
היא תיראה כהנהגה בעלת סמכות ובעלת הקשבה.
תורה בעלת מבנה ובעלת טעם פנימי.
נישואין בעלי ברית ובעלי ביטחון רגשי.
טכנולוגיה בעלת שידור ובעלת אחריות לקבלה.
חינוך בעל ידע ובעל תשומת לב לאדם הלומד.
בתים שבהם הקדושה אינה קישוט אלא אווירה.
שפע חומרי המובן כנאמנות.
דיבור שאינו זקוק להשפלה כדי לחוש חזק.
אנשים המסוגלים לקבל תוכחה בלא להתמוטט.
אנשים המסוגלים לתת בלא לשלוט.
קהילות היכולות לשמור על הבחנה בלא להפוך שוני לניכור.
גופים המטופלים ככלי קדושה ולא כאויבי הרוחניות.
תפילה הנעשית פחות הצגה ויותר תשובה.
שלטון המובן כשירות לחוק ולתכלית שמעל המושל.
אין בכך החלפה של משיח ההלכתי הקונקרטי של הרמב״ם.
יש בכך תיאור של איכות פנימית שהייתה יכולה לגרום לתרבות גאולה לחוש גאולה מבפנים.