אך כארכיטקטורה רוחנית, הדימוי נהדר.

מראה משקפת מיטבית לא בכך שהיא מוסיפה עוד מעצמה.

שלמותה היא שקיפות.

מראה שרוטה מכניסה עיוות.

מראה צבועה משנה.

מראה שבורה מפצלת.

מראה צלולה מקבלת ומחזירה.

זו מלכות.

המראה המושלמת של אין סוף לא הייתה אפוא יצור הטוען ״אני אין סוף״.

זו הייתה הריסת המטפורה.

היא הייתה קיום סופי האומר:

אין בי דבר הטוען לעצמאות מן האחד.

ולכן כל שבי יכול להצביע אל האחד.

זו קדושתו של הסופי.

לא היעשות אינסופי.

גילוי התלות באינסוף בלא בושה.