חלק VII — הכתרפרק 65 מתוך 74
מלכות ושמחה
אילו הייתה מלכות חיסרון בלבד, הייתה מסתיימת בעצב.
תחת זאת קושרת המסורת היהודית את הממלכה המושלמת עם שמחה.
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם
״ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם״ (תהילים קמ״ט:ב׳).
השמחה יחסית.
הממלכה מכירה במלך.
זו אושרה של מלכות: לא בעלות, אלא שייכות.
האנוכיות שואלת:
מה שלי?
מלכות שואלת:
למי אני שייך?
השאלה הראשונה לעולם אינה יכולה להיענות במלואה.
השנייה יכולה להיעשות אינסופית.