חלק VI — השיבהפרק 51 מתוך 74
מלכות כפנים המופנות אל העולם
מסגרת חוה קדמונה משתמשת בלשון פנים ואחוריים כדי להבחין בין מבנה תפקודי ובין נוכחות יחסית. בסינתזה שלה, המבנה הקלאסי מכובד כסידור המאפשר לעולמות להתקיים, ואילו חוה קדמונה מכנה את הכיוון של הפנים המופנות אל היחס.
מלכות היא המקום שבו הפנים הללו נעשות נראות בתוך העולם.
פנים אינם רק חזיתו של ראש.
פנים הם המקום שבו האישיוּת נעשית מפגש.
עיניים.
הבעה.
הכרה.
המילה העברית ״פנים״ צורתה רבים, כאילו לפנים יש תמיד ריבוי, המשתנה תמיד לפי היחס.
להפנות את פניך אל הזולת פירושו להכיר בו.
בכך ניתן עומק יוצא דופן לברכת כהנים:
יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ
״יאר ה׳ פניו אליך.״
וכן:
יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ
״ישא ה׳ פניו אליך״ (במדבר ו׳:כ״ה-כ״ו).
הברכה אינה אור בלבד.
היא אור מכוון.
אור היודע אל מי הוא פונה.
זו מלכות בכיוון של חוה.