יש שתי דרכים שבהן סמכות יכולה להתייחס לסיפור.

האחת כופה משמעות מלמעלה.

האחרת מקשיבה די זמן כדי שמשמעות נסתרת תעלה.

התורה מכילה את שתיהן.

משה נותן חוק.

איוב טוען מתוך כאב.

קהלת שואל.

איכה מקוננת.

תהילים זועקים.

שיר השירים מתגעגע.

קאנון התורה אינו מפחד מן הקול האנושי.

הגילוי יצר מקום לתשובה.

לכן התורה שבעל פה מפליאה כל כך.

אין להבין זאת לעולם בטעות כריבונות אנושית על הקב״ה.

זהו רצונו של הקב״ה עצמו שהתורה תיכנס אל מלכות.

המתנה נעשית ראויה למגורים דרך המקבל.