הדור האחרון אינו יכול להתכונן לגאולה רק בדיבור רם יותר.

עליו להיעשות מסוגל לקבל עמוק יותר.

הדבר מנוגד לאינטואיציה, שכן הציפייה המשיחית מולידה לעתים קרובות הכרזות.

הודעות.

לוחות זמנים.

ודאויות.

אמירות גדולות.

אך מלכות מלמדת משמעת אחרת.

הקשב.

הקשב לתורה.

הקשב לאנשים.

הקשב לסבל.

הקשב למה שהדור יכול לקבל.

הקשב למה שנשאר בלתי פתור.

הקשב היכן הקב״ה כבר שוכן מתחת לרעש.

אין פירוש הדבר לנטוש את ההכרזה.

משיח הוא מלך.

התורה תילמד.

העולם ידע את ה׳.

אך מלכה של מלכות חייב להכיר את הממלכה.

לפה חייבת להיות אוזן מאחוריו.