חלק V — הכליפרק 32 מתוך 74
שתי שלמויות ריבוניות
לכן לשון הייחוד הקדוש שבמסגרת משמעותית כל כך. היא דוחה את המיתולוגיה הרומנטית שלפיה שני חצאים פגומים חייבים להתמזג לאדם מתפקד אחד. היא מדברת במקום זאת על ״שתי שלמויות ריבוניות״ שאיחודן אינו מבטל את ההבחנה.
הדבר מלכותי עמוקות.
כלי בלא דפנות אינו יכול לקבל.
אדם בלא זהות אינו יכול להיכנס לברית.
שני יצורים יכולים להתאחד רק אם יש שניים.
תכלית הייחוד המיסטית אינה חוסר הבחנה.
היא יחס שלם כל כך עד שההבחנה שוב אינה מאיימת על האחדות.
בכך ניתנת משמעות חדשה לפסוק:
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד
״והיו לבשר אחד״ (בראשית ב׳:כ״ד).
בשר אחד אין פירושו מערכת עצבים אחת, אישיות אחת או רצון אחד.
הייחוד גדול יותר דווקא משום שההבחנה נשארת.
לפיכך קוראת מסגרת חוה קדמונה להפרדה תנאי לייחוד גבוה יותר: לא יוכל להתאחד מה שמעולם לא עמד תחילה בפני עצמו.
מלכות מבשילה כשהקבלה חדלה להיות תלות.
היא יכולה לקבל משום שהיא עומדת.
היא יכולה להיפתח משום שיש לה גבולות.
היא יכולה להתאחד משום שאין לה צורך להיעלם.