מקורות

לית לה מגרמה כלום

Leis lah m'garmah klum.

״לית לה מגרמה כלום.״

לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה

״לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ; לך ה׳ הממלכה״ (דברי הימים א׳ כ״ט:י״א).

לְךָ

״לך.״

לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו

״לבלתי רום לבבו מאחיו״ (דברים י״ז:כ׳).

מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה

״מלכות פה, תורה שבעל פה קרינן לה.״

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

״שמע ישראל.״

ה׳ אֱלֹקֵינוּ ה׳ אֶחָד.

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ

״אֲדֹנָי שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך״ (תהילים נ״א:י״ז).

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע... רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

״קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה״ (ירמיהו ל״א:י״ד).

וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם

״ושבו בנים לגבולם״ (ירמיהו ל״א:ט״ז).

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ (שמות כ״ה:ח׳).

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ

״בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.״

סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

״סוף מעשה במחשבה תחילה.״

נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן

״נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.״

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה

״לכה דודי לקראת כלה.״

בּוֹאִי כַלָּה

״בואי כלה.״

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳

״ממעמקים קראתיך ה׳״ (תהילים ק״ל:א׳).

גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי

״גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי״ (תהילים כ״ג:ד׳).

וַאֲנִי תְפִלָּה

״ואני תפילה״ (תהילים ק״ט:ד׳).

כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ

״כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה״ (בראשית כ״א:י״ב).

עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי

״עמך עמי ואלוקיך אלוקי״ (רות א׳:ט״ז).

וַיְהִי דְבַר ה׳

״ויהי דבר ה׳...״

לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה.

הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה

״הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה״ (מלכים א׳ ח׳:כ״ז).

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם

״ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום״ (דברים ד׳:ד׳).

כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

״כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים״ (ישעיהו י״א:ט׳).

וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

״והיה ה׳ למלך על כל הארץ; ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״ (זכריה י״ד:ט׳).

אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם

נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר

״נקבה תסובב גבר״ (ירמיהו ל״א:כ״א).

וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד

״והיו לבשר אחד״ (בראשית ב׳:כ״ד).

פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ

״פתוח תפתח את ידך״ (דברים ט״ו:ח׳).

כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

״כל אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע״ (שמות כ״ד:ז׳).

וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל

״ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל״ (ישעיהו י״א:י״ב).

וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת

״ואמונתך בלילות״ (תהילים צ״ב:ג׳).

יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ

״יאר ה׳ פניו אליך.״

יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ

״ישא ה׳ פניו אליך״ (במדבר ו׳:כ״ה-כ״ו).

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא

״לא בשמים היא״ (דברים ל׳:י״ב).

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

״כמים לים מכסים.״

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ.

טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳

״טעמו וראו כי טוב ה׳״ (תהילים ל״ד:ט׳).

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם

״ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם״ (תהילים קמ״ט:ב׳).

לית לה מגרמה כלום

״לית לה מגרמה כלום.״

נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.

וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ

״והיה ה׳ למלך על כל הארץ.״

לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה.

די מלוכה איז דײַנע.

ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.